סעיף 16א לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע כדלקמן:

"16א. תשלום ראשון של קיצבה (תיקונים: התשמ"א, התשע"ד)

(א) על-אף האמור בסעיף 16, לא יראו קיצבה כמולנת:

(1) לגבי קיצבת פרישה שמשלם מעסיק לעובד שפרש מעבודתו, והפרישה היתה על-פי יזמת העובד - עם תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו מאה ושמונים ימים מיום מסירת הודעת העובד למעסיק על הפרישה;

(2) לגבי קיצבת פרישה שמשלם מעסיק לעובד שפרש מעבודתו, והפרישה מהעבודה היתה שלא על-פי יזמת העובד - עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים מיום הפרישה;

(3) לגבי קיצבת פרישה שמשלמת קופת גמל לעובד שפרש מעבודתו - עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו מאה ושמונים ימים מיום שהעובד או המעסיק הגיש את הבקשה לקיצבה לקופת הגמל;

(4) לגבי קיצבת נכות - עם תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו שישים ימים מיום מתן החלטת הועדה הרפואית שלפיה זכאי העובד לקיצבת נכות או מיום הפרישה מהעבודה מחמת נכות, לפי המועד המאוחר יותר;

(5) לגבי קיצבת שאירים - עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו תשעים ימים מיום שאחד השאירים הגיש את הבקשה לקיצבה, ואם הזכאות לקיצבה זו תלויה על-פי חיקוק או על-פי תקנונה של קופת גמל במתן פסק-דין או החלטה של בית-משפט או של בית-דין - עם תום החודש שבו נסתיימו שלושים ימים מיום המצאת פסק-הדין או ההחלטה הסופיים, הכל לפי המועד המאוחר יותר.

(ב) על-אף האמור בפסקאות (1), (3) ו- (5) לסעיף-קטן (א), אם היו ברשות מי שחייב בתשלום הקיצבה נתונים מספיקים לקביעת הזכאות לקיצבה ושיעורה, תוך המועדים האמורים בהן, לא יחולו עליו הפסקאות האמורות החל מתום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים מהיום שבו היו ברשותו הנתונים האמורים.

(ג) לא היו ברשות מי שחייב בתשלום קיצבה נתונים מספיקים לחישוב סכום הקיצבה המגיעה בארבעת החדשים הראשונים שלאחר המועדים האמורים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף-קטן (א) ובסעיף-קטן (ב), והוא שילם מקדמה על חשבון הקיצבה בסכום המתאים לנתונים שהיו ברשותו בחודש שקדם לחודש שבו שולמה המקדמה, לא יראו את יתרת הקיצבה כמולנת עד תום החודש שלאחר החודש האחרון לתשלום המקדמה."