לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

עיון בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 מצביע על יישום מגמות שהוטבעו בעבר בהלכות בתי-המשפט בדבר ניהולו התקין של ההליך, חובת תום-הלב בניהול ההליך, איסור על שימוש לרעה בהליך וכן על שיקול-דעתו הרחב של בית-המשפט בבואו להכריע בשאלות שבסדרי הדין.

הנה-כי-כן, תקנות סדר הדין האזרחי משקפות יישום של המטרות האמיתיות של ההליך השיפוטי שמטרתן הגעה לאמת ויישוב הסכסוכים בדרך מהירה חפה מכל "תרגיל" או "טקטיקה" הננקטים לא אחת על-ידי בעלי הדין, כל אחד בסברו שבכך יביא לחקר האמת.

אחת הדרכים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות לייעולו של ההליך, ואשר אין בהן שינוי לעומת תקנות סדר הדין האזרחי הישנות (מלבד העובדה שאי-הפקדת ערובה תביא למחיקה כתב הטענות ולא לדחייתו), היא הדרך של חיובו של בעל דין, פרטי או חברה בע"מ, בהפקדת ערובה להוצאות המשפט.

ואולם כלי זה לעיתים מנוצל לעיתים מזומנות, על-ידי בעלי דין, שלא כדין ובאורח הנוגד לחלוטין הן את הוראות הדין והן את הוראות ההלכה הפסוקה - הכל כדי להביא ל"סחבת" ובזבוז זמנו של בית-המשפט.

מכאן נודעת חשיבות רבה לחיבור משפטי זה, יחיד במינו, המקיף את כל הסוגיה תוך הבאת הדין, סדרי הדין וההלכה הפסוקה המונה תמציות הלכה של מקרים בהם נדונה בקשה להפקדת ערובה הן מול אדם פרטי והן מול חברה בע"מ, על-פי תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 וסעיף 353א לחוק החברות.

הספר בנוי על ארבעה שערים:

האחד, שער כללי, ובו על הוצאות המשפט בכלל; הבחנה בין הליך על-פי תקנה 157 לתקסד"א לבין הליך על-פי סעיף 353א לחוק החברות; התערבות בית-המשפט של ערעור בהחלטות בדבר הפקדת ערובה ועוד;

השני, סדרי הדיון בבקשה להפקדת הערובה ובכלל זה מועד הגשת בקשה להפקדת ערובה, הדיון בה, הערעור ועוד;

השלישי, שער הדן בהפקדת ערובה מכוח תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי (החדשות); מהות הבקשה; כללי יסוד שיעמדו בסיס בקשה כזו; החריגים; דברי הסבר וכן תמציות הלכה הפסוקה של בתי-המשפט לכל ערכאותיהם (כולל בית-הדין לעבודה ובית-משפט לענייני משפחה)  ועוד;

הרביעי, שער הדן בבקשה להפקדת ערובה מכוח סעיף 353א לחוק החברות; מהות הבקשה; כללי יסוד שיעמדו בסיס בקשה כזו; החריגים; דברי הסבר וכן תמציות הלכה הפסוקה של בתי-המשפט לכל ערכאותיהם ועוד.