לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

סעיף 3 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר מציב שני תנאים מצטברים להפעלת סמכות ועדת השחרורים לשחרור על-תנאי ממאסר:

האחד, כי האסיר ראוי לשחרור על תנאי.

השני, כי ששחרורו איננו מסכן את שלום הציבור.

כלומר, התנאי הראשון מדגיש את ההיבט האישי הנוגע לאסיר והתנהגותו בכלא, והתנאי השני נותן משקל לאינטרס הציבורי הכללי ונועד להבטיח ששחרורו המוקדם של האסיר לא יסכן את שלום הציבור.

סעיף 9 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר מפרט את השיקולים השונים שאמורים להיות לנגד עיניה של הוועדה, שיקולים פרטניים שעל הוועדה לשקול בבואה להכריע בשאלת התאמתו של אסיר לשחרור על תנאי ממאסר. במסגרת שיקולים אלה, על הוועדה לאזן באורח ראוי בין ההיבט האישי ובין ההיבט הציבורי הכללי. הביקורת השיפוטית על החלטות ועדת השחרורים מוגבלת לאותם תחומי התערבות של בתי-המשפט ובהחלטות של גופים מעין שיפוטיים ועל-מנת שהערכאה השיפוטית תתערב, יש צורך שהטעות של הוועדה בהחלטתה תהא חמורה עד כדי כך שראוי שבית-המשפט יתערב בה.

הוועדה מוסמכת לשחרר אסיר על-תנאי בטרם ריצה את מלוא תקופת מאסרו, כאשר הוא עמד בנטל ההוכחה שמוטל עליו להוכיח כי הוא ראוי לשחרור ולא יסכן את שלום הציבור.

יתירה מזאת, לאסיר עומדת הזכות כי עניינו ישמע בפני הוועדה; כי ינהגו כלפיו בשוויון וללא משוא פנים; כי השיקולים שיישקלו בעניינו יהיו שיקולים עניינים ומבוססים; כי לא יישקלו בעניינו שיקולים זרים.

לאור הנ"ל, חשיבותו הרבה של חיבור זה העוסק בפרשנות והבהרתו של חוק שחרור על-תנאי ממאסר תוך מתן הסברים מפורטים (טקסטבוק) והתייחסות לפסיקה הרלבנטית לרבות פסיקה של ועדת השחרורים. 

מבין הנושאים שבספר (חלקי):

מהם התנאים המצטברים על-מנת לשחרר שחרור מוקדם אסיר; הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, למשפחתו ולנפגע העבירה;  קבלת עמדת המתלוננים; מאסר ראשון של האסיר; עבירות בעלות חומרה בתחום הביטחוני; מהם שני התנאים המצטברים לשחרור מוקדם של אסיר עולם; נטל השכנוע בפני ועדת השחרורים; אימתי יש להשתמש בהוראת סעיף 7 לחוק העוסקת בשחרור על-תנאי מטעמים רפואיים; קבלת חוות דעת רש"א (רשות לשיקום האסיר); קבלת דו"ח סוציאלי; הגשת עתירה כנגד החלטת ועדת השחרורים; סבירות ההחלטה;  אימתי תינתן רשות ערעור בעתירת אסיר; אימתי החלטת ועדת השחרורים פגומה בשל אחת העילות המוכרות במשפט הציבורי; קבלת חוות דעת מב"ן; קבלת דו"ח אלמ"ב; תנאי שחרור; שיקולי הוועדה בבואה להחליט אם ראוי האסיר לשחרור על תנאי; מסוכנות האסיר; הסיבות לאי-תשלום קנס כספי ופיצוי כספי; עברו הפלילי של האסיר; הערכת מודיעין; נכונות האסיר לקבל טיפול; הזדמנויות שונות שניתנו לאסיר; סיכון שלום הציבור; התנהגותו של האסיר בכותלי בית הכלא; סיכוי שיקומו של האסיר; חומרת העבירה נשוא המאסר ועוד.