לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

תקנות סדר הדין האזרחי מבקשות להפסיק את הנוהג שהשתרש של הגשת סיכומים בכתב. חלק לא מבוטל מפיגורי הכתיבה של פסקי-דין מקורו בסיכומים בכתב. אלה מוגשים זמן רב אחרי סיום הראיות ואם אין הגבלה של עמודים הם משתרעים על פני עמודים רבים וגורמים לאובדן זמן וחוסר יעילות משוועים.

לפי תקנה 74 לתקסד"א, סיכומים בעל-פה יישמעו בהקדם האפשרי לאחר סיום הבאת הראיות או בישיבה נפרדת סמוכה שתיועד לכך. היתרון בשמיעת סיכומים בעל-פה ובסמוך לגביית העדויות נעוץ בעובדה שתוכן הראיות וההתרשמות מהעדויות מצויים היטב בזיכרונם של בית-המשפט ובעלי הדין באופן המאפשר להם להציג את הסיכומים ביעילות. יתרון נוסף נעוץ באפשרות של בית-המשפט לדרוש מבעלי הדין במהלך הדיון למקד את סיכומיהם בעניין מסויים וכן ליתן מענה לשאלות שבירורן נחוץ לצורך הכרעה בסכסוך.

כל אלה יקלו על בית-המשפט במלאכת כתיבת פסק-הדין ויסייעו לו ליתן את הכרעתו תוך זמן קצר יותר.

דוגמא לסוג התנהלות של צד להליך משפטי אותה באות התקסד"א למנוע מצינו ב- ת"א (מרכז) 37374-09-18 שם צד להליך בחר לתעתע בבית-המשפט על-אף אורך רוחו של בית-המשפט שחזר והעניק לו אורכות רבות להגשת הסיכומים.

הספר שלפנינו לא בא אלא להצביע על דרך יישום של התקסד"א לעניין הסיכומים, הסנקציות המוטלות על צד הממרה החלטת בית-המשפט בנדון, מחיקת ההליך, דחיית כתב הטענות, שימוש לרעה בהליך השיפוטי, הבאת ראיות נוספות ועוד נושאים הקשורים בהגשת הסיכומים. בצד הסברים והבאת דברי מלומדים מובאות הלכות בתי-המשפט בסוגיות השונות.

כך יהפוך הספר למורה נבוכים בכל הקשור להתנהלות צדדים ביחס לסוגיה חשובה זו.